הטבע תכנן אותנו ככה… / שרון כהן

2 במאי 2016

למורי קראנו מורי, שזה גם קיצור של מרדכי, אבא שלי,

גם מתוך אמונה מאוד ברורה שהילדים שלנו הם המורים האולטימטיביים שלנו.

אגב, אותיות מרדכי הן גם אותיות מדריך, אז בכלל…

מכל כיוון אנחנו לומדים בשורש נפשנו. מההורים, ומהילדים שלנו. וגם מבן הזוג כמובן…

תכלס מכל אדם סביבנו.


בני האדם הם ספריה ענקית של ספרי לימוד עצמי


צהריים. זולה בבריכה של אבי – חבר יקר, עם כמה חברים שלו.

מורי מרחף על ענן של אור, ולכולם סביבו צמחו כנפיים של חיוכים.

מורי עדיין לא מדבר בשפת המבוגרים, אין לו עדיין את תבניות המילים.

הוא מדבר עם כעשר הברות, ואורג מהן צלילים שמנסים להסביר את הרצון שלו.

הוא מבין כמעט הכל.

עד לרמה של – "מורי קח את הבקבוק ותבקש מאבי שימלא לך מים".

והוא ניגש עם הבקבוק לאבי ודורש ממנו (הלוואי שיכולתי להגיע לרמה כל כך נקייה של יכולת לבקש) "מאאאא",

ואבי אחרי תרגום קצר שלי, מבין וניגש למלא את רצונו ואת הבקבוק.


פתאום קלטתי משהו, מורי, כמו כל גור-אדם, מתפתח באופן הבא:

הוא קודם כל יודע לשמוע, ואז מתפתח גם להבין, ורק אחרי זה מתחיל להביע באופן מדויק את רצונו, כלומר מדבר מילים.


הטבע תכנן אותנו ככה…


זאת התבנית שאמורה להתקיים גם בתקשורת הרגשית-נפשית שלנו עם זולתנו.


לשמוע—להקשיב —להבין—לדבר


הטבע תכנן אותנו ככה…

כל סטייה מהטבע, דינה עיוות במרחבי חיי הלב, ובשאר מרחבי החיים סביבו.


© 2016 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר, פוסט: שרון כהן, עיצוב תמונה: סהר גרופר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הוסף תגובה או המלצה

*