חוקי ההצלחה שלי!/נינה פקרמן

כשנולדתי אף אחד לא דמיין שאהיה אלופת העולם…

נולדתי 28.09.1977 בקישינב שבמולדובה.

נולדתי כפגית קטנה, מיהרתי לצאת לעולם, וכשתפסו אותי שלפו לי את עצם האגן מהמקום.

הרופאים אמרו לאימא ואבא שלי שהתינוקת לא תשרוד, שהיא מאוד חלשה, ועם בעיות בלב…

למזלי ההורים שלי לא הקשיבו לרופאים, ולקחו את הדברים בידהם.

הם התחילו לחזק אותי בכל מיני חוגים. כך הגעתי לעולם השחייה.

כנראה שהייתי בגלגול הקודם שלי דולפינה..

לאט לאט…ובטוח התחלתי להתקדם: השתפרתי, התחזקתי, והתחלתי לעשות שיאי גילאים.

למדתי להתחרות, למדתי את חוקי הצלחה!

במילים אחרות… כשרציתי להצליח, לנצח, ולהתקדם הבנתי בדיוק מה אני צריכה לעשות ומה המחיר שאני צריכה לשלם…

הבנתי שהמחיר להצלחה מגיע על חשבון של תחומים אחרים, כמו התקדמות בחיים אישיים קריירה חברים.

חוקי ההצלחה דומים בכל תחום.

אם רוצים להצליח משקיעים זמן, מתמידים באימונים, בונים תוכנית רבת שלבים, לומדים לקבל החלטות נכונות תוך כדי התהליך.

למשל, משמעת עצמית: לקום כל יום מוקדם ע"מ להספיק לבצע אימון לפני העבודה או להשלים אימון בהפסקה או עוד אימון אחרי העבודה.

עברתי אתגרים רבים וסלקצייה.

אך ורק הטובים ביותר שרוצים, ומוכנים להקריב למען ההצלחה המשיכו הלאה ועלו למעלה.

החלום הגדול שלי היה לעלות למדינת ישראל ולייצג את ישראל בעולם כולו!

כשאני מביטה לאחור… אני רואה את הדרך שלי להגשמת החלום הזה, בכל כוחי ובגדול, בדרך ראוייה ומכובדת!

עשיתי עלייה בפרוייקט נעל"ה (נוער עולה לפני הורים).

שרתתי בצבא, למדתי במכללת ווינגייט, גיליתי מה זה להיות ישראלית אמיתית, שפה חדשה חיים חדשים, הערכים שלי נשארו כפי שהיו, כולל רצון תמידי להתקדם ולהשתפר.

תחרויות עבורי הן מטרה, כל תחרות היא מטרה בפני עצמה.

כאשר משיגים את המטרה… מקבלים תחושת סיפוק עצומה והנאה רבה.

לעיתים, מתחרים מול אנשים אחרים, לעיתים מול הזמן, לעיתים מול עצמך, לעיתים עבור מטרות מבורכות שמביאות ערך משמעותי ביותר.

אני אדם של מטרות.

חשוב לי התהליך, ההנאה מהדרך, תחושת ההתקדמות, למידה, וצמיחה.

חשוב לי ביותר ללמוד דרך רגליים.

עברתי דרך ארוכה, מלאת אתגרים, שלימדו אותי את חוקי המשחק.

שרתתי בצה"ל כחיילת בודדה, במקביל עבדתי ושלחתי עזרה להורים שנשארו בחו"ל וכן, ניסיתי להתאמן קצת

בסופו של דבר הגוף שלי קרס והתמוטטתי לשלושה ימים ללא הכרה, במצב של אי שקט.

חשבו שיש לי חיידק טורף.

עברתי בדיקה מתוך נוזל מעמוד השידרה.

בגלל שהיתי במצב אי שקט תוך כדי הבדיקה, נעשתה פגיעה בגב, שגרמה לי להיות שבועיים על כיסא גלגלים.

היום אני אומרת שבועיים אז לא ידעתי כמה ואם בכלל אקום…

הפרופיל הצבאי שלי ירד ל  -24 ורצו לשחרר אותי.

אני לא הסכמתי!

התנדבתי שלושה חודשים בתור פקידה והעליתי חזרה את הפרופיל הצהל"י ל-97.

השתחררתי מצה"ל כמו שצריך בתור מדריכת כושר קרבי.

כל הדרך הזו נתנה לי ניסיון וידע.

אימצתי גישה חיובית ומקדמת לחיים.

אני מאמינה בחיים אקטיבים וראש בריא וגוף בריא!

אני אוהבת שילוב של אימון גופני ואימון מנטלי גם יחד.

ההצלחות שלי מגיעות מלראות את ההצלחות של המתאמנים.

אני אוהבת לומר למתאמנים שלי: "אתם הפרצוף שלי" ולכן… אני נראית טוב

בעוד חמש שנים… אני מקווה שיהיה לי מרכז משלי, שאנהל אותו.

מרכז לחיים אקטיבים.

אני מאחלת לעצמי שאמצא זוגיות בריאה, ואהיה אימא טובה.

מאחלת לסביבה שלי להיות קשובה, פתוחה, תקשורתית, (לא להיות תקועים בתוך הניידים),

לרכוב על אופניים עם מנוע טבעי ולא חשמלי, ולכבד את החיים כי חיים רק פעם אחת…

ליהנות מכל רגע, לא להשאיר דברים למחר שאפשר לעשות היום!!!

לפייסבוק של נינה פקרמן

לויקיפדיה על נינה פקרמן