מי שהולך לבד ימצא את עצמו במקומות שאיש עדיין לא היה…/מזל יעיש בובליל

שמי מזל יעיש בת 49 מנתניה.

נשואה + שתי בנות (אחת אחרי צבא ואחת לפני צבא)

גדלתי כבת מושב חצב' והייתי ילדה פעילה.

אני בחורה מאוד אופטימית, שמחה, סבלנית, מעיזה, חדורת מטרה.

הסביבה שלי מתחברת אלי בגלל האישיות הצעירה שלי והדינמיות בעשיה.

אני אשה אהובה וחברתית.

כילדה הייתי מאוד רזה עד לשלב של אחרי ההריונות.

לאחר לידת בנותי חלה עליה במשקל גופי ועם הזמן נאלצתי לשלב ספורט.

בהתחלה זה היה בחדרי כושר כ שלוש שנים שעשו את העבודה.

לאחר מכן הפסקה של כמה שנים שגרמו לעליה נוספת קלה.

התחלתי בהליכות באזור מגורי ואז הבנתי שזה לא מועיל.

באזור מגורי היו הרבה מאוד אנשים ששילבו ריצה בחייהם.

הסתכלתי עליהם בזמן שהלכתי ופשוט קינאתי בהם. חלמתי ורציתי להיות כמוהם.

החלטתי שאני מתחילה.

זה התחיל עם ריצה של 100 מטר קשים.

לאט לאט התקדמתי בליווי של המאסטרים רחלי אלישיב תושבת השכונה אשר עשתה בעצמה מהפך בחייה.

התקדמתי והגעתי ל 5 ק"מ, בימי הקיץ לפני כמעט 3 שנים.

ואז התחילה ההתלהבות של כמעט כל יום לרוץ בין 5-6 ק"מ.

עם הזמן החלו לי כאבים באזורים שונים ברגלים ואז הבנתי שאני צריכה מאסטר.

מישהו שיכוון אותי והגעתי למאמן אביעד סיגי, מקבוצת רצי קריית השרון. ומאז הסטוריה.

בין 4 ל- 5 אימונים בשבוע.

אימונים פשוט קשים ומושלמים. הבנתי מה היה חסר לי.

קבוצה תומכת, אנשים מקסימים מאמן.

ריצות באזורים קסומים בארץ, אימונים בוקר וערב בימים של חורף, קיץ ולא משנה באיזה מזג אויר יוצאים לאימון.

השתתפי במרוצים של 5 ו, 10, 12 ק"מ ואז הגיע הפצצה האם כדאי לפרוץ לכיוון חצי מרתון.

ההצעה לא איחרה להגיע וההחלטה שלי היתה אמיצה.

לצאת עם משלחת לעיר זלצבורג באוסטריה ולרוץ במדינה זרה חצי מרתון.

עשיתי זאת.

עם כל הפחד והחששות הצלחתי לצלוח מרחק מטורף במדינה זרה ועם הדגל בסמוך מאוד ליום חגיגות ה – 70 למדינת ישראל ביחד עם המשלחת של קבוצת רצי קרית השרון.

אין יותר מושלם וגאווה מזה.

המאמן רשם לי: "מי שהולך עם ההמון לעולם לא יעבור אותו, ומי שהולך לבד ימצא את עצמו במקומות שאיש עדיין לא היה…"

זה המסר שלי אליכם:

לפעמים אנו זקוקים לבת קול, ללחש, לדחיפה קלה, לאיש שמאמין בנו כדי שהדברים יקרו לנו.

אני רצה בגלל שהריצה סימבולית לחיים.

צריך להתגבר על מכשולים, לעיתים מרגישים שלא נוכל לעשות זאת אבל אז מוצאים את הכח הפנימי שבנו ומבינים שאנחנו מסוגלים לכל כך הרבה יותר ממה שחשבנו.

ריצה גורמת לי לסיפוק, לשמחה, לצחוק, לשינה טובה, לחיוניות וכמובן על הדרך להורדה בהיקפים ובמשקל.

אני עדיין בהלם מהתהליך שעברתי ועדיין עוברת. ממליצה לכל אהובי הגשמה עצמית כזו.

אני לא תחרותית, באימונים נותנת את ה- 100 אחוז שלי, במרוצים אני מפחיתה מאמץ .

לא מאמינה בלרוץ מהר מידי, מעדיפה להשאר בזון נמוך יותר ולהנות מהחוויה ומהמסלול ולהתחבר לאני שלי.

צריך המון מנטליות ולהיות חדור מטרה כדי לצלוח מרוצים.

במרוצים אני רצה עם הראש, ללא מוסיקה, מתחברת לאישיות שלי ולפעימות הלב שלי.

השתתפתי בכ- 10 מרוצים.

המשפחה קרובה שלי, בעלי ובנותי תמכו בי לאורך כל הדרך.

החברים כמובן תומכים ומעודדים ומאוד מפרגנים.

האג'נדה שלי: "תעשה טוב העולם יחזיר לך טוב".

למדתי שאסור לוותר על חלומות ושאף פעם לא תצליח להסביר את התחושות שלך וכדי שדברים יקרו צריך לא רק לחלום אלא גם לגרום להם לקרות ולפרוץ כל מחסום.