בעקבות הפוסט של בני כרמי על עשרת הדיברות שלו,
כתבתי, באמצעו של טיול משפחתי בסלובניה, את עשרת הדיברות שלי. (לא ייאמן שאנחנו כבר באמצע הטיול…).
בני, תודה על ההשראה.
והרי עשרת הדיברות שלי:
1. היה נאמן לעצמך, כל עוד אתה לא פוגע באחרים.
2. הגשם חלומות קטנים, הם אבני הדרך לחלומות הגדולים.
3. סמוך על האינטואיציות שלך, הן המפתח להבנת עולמך.
4. שאל שאלות ; הידע, התובנות, והקשרים נמצאים בין כל אלה.
5. זכור יום ביומו מי היקרים לך מכל, גם כשהם מוציאים אותך מהדעת.
6. טייל בעולם, קבל השראה, יש עוד הרבה מה לגלות שם.
7. התנתק פעם בשנה מהרשת, זו חוויה בפני עצמה.
8. אהוב והאמן בעשייה שלך, משם תצמח תורה.
9. בחר את חבריך בקפידה, גם אם מסלולם אינו דומה לשלך.
10. התאמן, זוז, נוע, דחוף, משוך, הרם, וקפוץ. משם תזרום האנרגיה שלך.
ואז… ברגע המתאים, כשהבנות התווכחו מאחורה על מי תשב לייד מי, למי מותר לשיר, למי לזמזם, מי עייפה ומי רעבה…
שיתפתי אותן בעשירייה הפותחת שלי, וביקשתי מכל אחת לבחור דיבר אחד שהיא לוקחת איתה לדרך ולהוסיף דיבר משלה.
התגובה הראשונית הייתה: "נו..אימא…מה את שוב רוצה מאיתנו…"
ואז המשכתי להקריא להן, ומשהו נקלט.
"רגע אימוש… תקריאי שוב"… ואני מקריאה שוב, הפעם בקצב איטי והן בקשב מלא, רעש האסימונים שחיכיתי לו נשמע.
שקט ברכב.
הפסיקו להתווכח מי תשב לייד מי, ולמי מותר לזמזם… ואז התחילו להגיע התובנות שלהן.
סהר (14) בחרה את דיבר מספר 9.
שוהם (11) את דיבר מספר 5.
ואופק… (8) את דיבר מספר 10.
לגבי המשימה השנייה סהר הוסיפה את הדיבר: "עשה מעשים טובים, הם יחזרו אליך".
שוהם הוסיפה: "בכל מקום שאהיה בו, אחפש את השונה שמהווה חלק ממני".
אופק אמרה: "לא יודעת עוד מה להוסיף" ובזה חתמה את הניג'וס האימהי שלי.
מהם עשרת הדיברות שלכם?…
© 2018 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר, פוסט: לילך קרן גרופר, תמונה: לילך קרן גרופר
כתיבת תגובה