דברים שאני רוצה לשתף אתכם.
כתבות מעניינות, אירועים חיים, פחדים, התרגשויות, והגיגים.
מוזמנים לשלוח אלי רעיונות שאתם אוהבים. כי תמיד יש משהו מרגש מעבר לפינה….
הבלוג
״מסע מוצלח לא מסתיים לעולם,
הקילומטרים כן.
אך הזמן נשאר חקוק בתוכך
הופך חלק ממך.
בסוף המסע אינני מרגיש מנצח,
אלא יותר אסיר תודה.
כאילו שהדרך עברה בתוכי ולא אני בתוכה״
אברהם חלפי
הנה אני...
בתוך מסע החיים הגלובלי,
הנה אני...
עם עוד ק"מ שמתווסף לדרך.
הנה אני...
מלקטת את חוויות החיים,
מביטה לאחור,
ומגלה
אני מוזגת אותיות אחת אחרי השנייה.
כוסות הזכוכית המפולשות ממתינות בדריכות על בר הבלוג, עומדות וממתינות על רגלן האחת.
לכולנו יש רגל אחת דומיננטית, זו הראשונה שנעה, זו שדוחפת אותנו קדימה, והשנייה מצטרפת אליה (כאילו שיש לה ברירה).
"מה מביא אותך לבר סיפורי
"היו ימים חמים ימי בצורת
פני יבשו כסדק אדמה
שדי קמל ולא נותר לקצור את
שאלתי, לחשתי, בשביל מה?"
מילים: רמי קידר לחן: אפי נצר
כל אחד צריך שיהיה לו סמן ימני משלו!
סיפור ההיכרות שלי עם הסמן הימני שלי החל בהיותי במעברים מפה לשם ובחזרה.
לקח
עולם שלם עבר להיות ONLINE
ONLINE תעסוקתי - במידה וזכיתם במפעל הפייס שנקראת "עבודה בשעת חירום", עובדי רשתות המזון מעולם לא חשו כל-כך בחירום והנה הם עומדים בחזית הקרב מול המון הזועק לנייר טואלט.
ועובדי המערך הרפואי ששכחו אותם... הם אלה שחיים עם
במקרה או שלא במקרה,
נחשפתי למירוץ כישורית שיתקיים ביום שישי בעוד שבועיים: 06.03.2020.
יומיים אחרי שאחגוג 45 שנים, גם על זה יגיע פוסט בנפרד שיוקדש כולו לאמצע החיים.
חזרה לכישורית... פוסט קטן ברשת שלכד את מבטי וגרם לי לדפדף קצת מעבר.
ואז כישורית פנו
לכל אחד תמרור ה"אין כניסה" שלו... בכל תחום ובכל שלב בחיים ישנם תמרורים שנועדו לגרום לנו לחשוב לפני הפעולה
וישנם תמרורים שנועדו לגרום לנו לצלוח אותם ולעבור לאזורים שרצינו ולא העזנו כי... כל אחד וסיבותיו שלו.
שנים של צפייה באנשים בחדר הכושר
אנחנו רגילים להיאבק, להילחם, לפרוץ ועוד מילים מפוצצות שכאלה...
היום נאבקתי ברוח שנשבה נגדי בזמן שהחלטתי לרוץ מולה.
על הטיילת החיפאית קרוב לשפת הים, באמצע היום, כשטיפות הגשם מסננות אותי.
בשני הקילומטרים ראשונים הרוח הייתה לצידי, עזרה לי, דחפה אותי, קיררה אותי, איווררה
כשמיכל נצר הזמינה אותי למסיבת פרידה (לא מאמינה שכותבת את המילה הזו), של קבוצת הרכיבה "עז ואחות" של נועה לוריה,
לרגע חששתי שארגיש לא שייכת.
שארגיש נטע זר בתוך קבוצה מגובשת, מרגשת ומחוברת.
ובכל זאת באתי!
ההכרות עם נועה התרחשה בשנת 2014 עוד מימי
בא הזמן / יעל מור קאלו
"תגידי לך שזה קו הזינוק,
תגידי לך שזו לא המהירות,
שרק את תמדדי תוצאות,
שהכל שוב מונח לפנייך,
אם רק תסכימי לראות.
תכתיבי לך את הקצב,
תנעלי נעליים נוחות,
תגידי לך להתחיל ולצעוד״
בא הזמן לאחל לקוראי הבלוג ולעולם כולו:
להתחיל לצעוד, בקצב שנבחר
יחפים
"כאן היה מכחול ואנו שניים
מציירים ציור בתוך צבעים, שלא יוכלו לדהות
כאן היתה טירה ונהר זורם בלי מים
עברתי רק כדי לראות" מילים: אסתר שמיר
בתוך הלחות המחרידה של אוגוסט,
נקראתי לעזרת אחותי שנמצאת עכשיו במה שמכונה "חופשת לידה".
בעודי בדרכי אליה, עברתי רק כדי
תגובות אחרונות