דברים שאני רוצה לשתף אתכם.
כתבות מעניינות, אירועים חיים, פחדים, התרגשויות, והגיגים.
מוזמנים לשלוח אלי רעיונות שאתם אוהבים. כי תמיד יש משהו מרגש מעבר לפינה….
המעבר (הזמני) מחיפה - ישראל, לקונטיקט - ארה"ב, הצריך שינויים והתאמות, וכמו כל שינוי באשר הוא, קטן או גדול...
הוא גורר אחריו עוד שינויים כאלה ואחרים.
דבר אחד היה לי ברור, אני חייבת למצוא לעצמי מסגרת להתאמן בה, ולשמור על הקצת שפיות
"אני לא חוקית
לא משלמת על שקית
נוסעת על רולר בלי לשים ברכית
אנ'לא חוקית
לא לוקחת חיזוקית
קונה צפיות לקליפ מחברה טורקית
לא חוקית" אגס קימל
יום העצמאות 2017, קונטיקט, ווסט הארדפורד, jcc.
מיכל אברמוב שליחת הסוכנות היהודית יוזמת שיעור ספינינג ישראלי.
אני מתייצבת בדום מתוח ומתגייסת למשימה
,This contemporary literary work introduces the dramatic story of 3 powerful women, in their 40s, finding themselves carried away after a thrill
.totally addicted to the control of Kobi, a charming, manly, and highly manipulative mountain biking instructor
Despite going through a
"ים שמיים ועיניים
ציפורים על המזגן
והלב מוחא כפיים
כי אני נולדתי כאן" יוסי בנאי
נחיתה רכה במדינת חלומות, הוואי, הונלולו...
לא ייאמן שהונלולו זה מקום אמיתי, המשפט היחידי שמתקשר עבורי להונלולו הוא:
"איפה זה?... בהונלולו...!", כלומר כל-כך רחוק שאין סיכוי שנגיע לשם.
והנה
ארץ ישראל שלי/דתיה בן דור
"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת
מי בנה ומי נטע?
כולנו ביחד!
אני בניתי בית בארץ ישראל
אז יש לנו ארץ
ויש לנו בית בארץ ישראל"
שיר ילדות עליו גדלנו, אותו מלמדים בכל רחבי אמריקה.
שיר שמח, צוהל, קצבי,
החופש הגדול / נעמי שמר
הכל אני יכול בחופש הגדול
לצמוח ולגדול בחופש הגדול
ללבוש סינור כחול בחופש הגדול
וככה לעמול בחופש הגדול
הכל הכל אני יכול
כי זה החופש הגדול
כמעט הכל אפשר בחופש הגדול:
אולי ניסע לכפר בחופש הגדול
גם כשמלטפים אותה היא כואבת,
גם כשאוהבים אותה היא מציקה,
אפילו כשמקבלים אותה בזרועות פתוחות היא משתוללת, דומעת ולא מרפה.
כזו היא הנקודה הכואבת
עיקשת, מרדנית, מציקנית, נוכחת, עצמאית בשטח, לא ניתנת למחיקה.
ביקשתי ממנה לתת לי ללכת, לצעוד קדימה, להניח לי,
והיא בשלה, עקשנית יותר
אדם בתוך עצמו הוא גר
מילים ולחן: שלום חנוך
"אדם בתוך עצמו הוא גר
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר,
לפעמים פותח דלת
לקבל מכר
אבל
אבל לרוב,
אדם בתוך עצמו נסגר"
כנראה לא נוכל לדעת לעולם עד הסוף ... מה עובר על הקרובים לנו
"את חירותי
שמרתי לי אותך
כמו כוכב בסער
את חירותי
עזרת לי לעמוד
בכל כאב וצער"
מתוך השיר את חרותי
מילים ולחן: ג'ורג' מוסטקי
תרגום: יורם טהרלב
בני ישראל יצאו מעבדות לחרות, כך מספרת ההגדה...
חצו מדבריות וימים, עברו תלאות, התמודדו עם הלא נודע, עם הבלתי ברור שנראה בלתי אפשרי
"דרך ארוכה
אני כעוף בנדודיו
אני כרוח חרש
ימים עוברת
שרה לה מסתיו אל סתיו"
מתוך השיר "דרך ארוכה" מילים: תלמה אליגון רוז. לחן: קובי אושרת. ביצוע: גלי עטרי.
להישאר עם טעם של עוד או למצות עד הסוף?
אולי יש משהו באמצע, בין התחושה של עוד... לבין
תגובות אחרונות