דברים שאני רוצה לשתף אתכם.
כתבות מעניינות, אירועים חיים, פחדים, התרגשויות, והגיגים.
מוזמנים לשלוח אלי רעיונות שאתם אוהבים. כי תמיד יש משהו מרגש מעבר לפינה….
הבלוג
לגלות מחדש
המוכר, הידוע
להתפעל את ששכחתי מזמן...
לגלות מחדש
הברור, הקבוע
להתרגש מהכאן ועכשיו.
לילך קרן גרופר
לגלות מחדש את מה שברור מאליו.
זה כמו לקבל את החיים
"לחפש מאיפה באנו
ולחזור בסוף תמיד להתחלה
למצוא בכל דבר עוד יופי
ולרקוד עד שנופלים מעייפות
או אהבה"
מילים ולחן: עידן רייכל מתוך השיר: לפני שייגמר
כן... זה עוד פוסט יום-הולדת שכזה...
לא שונה בהרבה, לא מספר שום דבר...
עוד פוסט יום הולדת שמציין את הדרך, את בחירת
"לעולם נכונה כמו בפעם הראשונה,
והזמן נעצר
מנגינה ישנה שתמיד משתנה,
כמו העץ בנהר"
מילים: גיא מזיק לחן: שלמה גרוניך
כמה מרגשת היא הפעם הראשונה.
הפעם הראשונה שאני נוהגת בשלג, לבדי, והפתיתים הרכים והתמימים האלה נופלים על גג הרכב,
על צדדיו והתחושה היא שאני בתוך
"קניתי לך כרטיס ללונה פארק עם כל הליצנים,
לחשוב שהחיים טובים בסך הכל.
קניתי לך כרטיס אבל אמרת אנחנו נכנסים
אם אתה מבטיח..." שלמה ארצי
איזה כיף ללכת ללונה פארק, להתנתק לכמה שעות מהחיים,
לתת בעיטה אדירה לאדרנלין שקופץ לשמיים.
אח........איזו אופוריה.
מתחילה ממתקן
סגנית של ... ע. מפקדת.... עוזרת ל...
מאז ומעולם בחרתי להיות בתפקידי "מספר שתיים".
בדיוק שהגיע הרגע להיות "מספר אחת", הרגע שלכאורה הייתי אמורה לשמוח בו,
דווקא אז קיבלתי רגליים קרות, והסברתי לעצמי למה אני לא באמת רוצה להיות "מספר אחת".
אולי התפקיד המיוחל
"Puff, the magic dragon lived by the sea
And frolicked in the autumn mist in a land called Honah Lee,
Little Jackie paper loved that rascal puff,
And brought him strings and sealing wax and other fancy stuff"
Peter, Paul & Mary
"חג ההודיה"
זה החג
מילה אמיצה שכזאת.
מילה שמאחוריה מסתרר כל כך הרבה פחד.
ומהו הגבול הדק בו הפחד הופך לאומץ?
ולמה אנחנו כל כך מפחדים לפחד? או דווקא אוהבים לפחד.
מה יש בו בפחד/אומץ הזה שגורם לי לרצות אותו ולהימנע ממנו בעת ובעונה אחת?
עוד מימי אריסטו דובר
"בכל אחד יש איזה מן סימפטום
שלא בולט באופן ממשי
וגם אני בתוך עצמי פתאום
מקשיב למסתרי קולות נפשי" שלומי ברכה
לא להאמין, אחרי 40 שנות הכירות עם עצמי סוף סוף הגעתי למסקנה ששלומי ברכה הגיע אליה כבר בסוף שנות ה
איפה מוצאים אותה?
את הנקודה המדוייקת הזו? הנקודה שבה מרגישים מאוזנים, הנקודה שבה גם בסופה רועמת אנחנו מרגישים יציבים.
אני תוהה, אם יש כזו נקודה בכלל?...... אם היא קיימת במציאות או רק באגדות, אם היא אמיתית או קלישאה.
כל-כך הרבה ספרים נכתבו עליה,
כן כן ...ידעתי שזה יקרה.
איך? פשוט ידעתי. והנה זה באמת קורה, הרי זה לא יכל היה להיות אחרת.
למה? כי ידעתי מראש שזו תהיה התוצאה.
מהרגע שידעתי שכך זה יהיה, זה מה שבאמת קרה.
לא משנה מה, מי, איך, למה, כמה...
האמונה הבסיסית הזו
תגובות אחרונות