יש לכם סיפור על חיבור עצמי שהתרחש באמצעות ספורט?
סיפור שאחרים יוכלו לפגוש בו את עצמם?
אין הכוונה לספורטאים מקצועיים, גם לא כאלה עם הישגים מרשימים של דקות או שניות.
הסיפור שלכם הוא רק שלכם, ומשמעותו היא קודם כל עבורכם,
התהליך שעשיתם, ההתחברות הפנימית והחיצונית שהתרחשה אצלכם.
כל סיפור כזה מהווה השראה לקוראים אחרים, אתגר שיכול להוביל להעזה ואמונה עצמית.
אז מה עושים?
שולחים אלינו את הסיפור שלכם, בצירוף תמונה ופרטים אישיים.
צוות המערכת יבחר לפרסם את הסיפורים הנבחרים.
השאר… כבר עלינו.
"לגדל ילד עם צרכים מיוחדים זה כמו לרוץ למרחקים ארוכים".
ככה חשבתי לעצמי בוקר אחד לפני שלוש שנים, אחרי ריצת 10 ק"מ בים.
פתאום הבנתי מה אני עושה כאן ומה מניע אותי להזיז את עצמי בעצימות.
אני, המוזיקה והים.
הי, שמי שירי פקרמן וידצקי,
גדלתי
אני אמנית. כשאני יוצרת, מציירת ובכלל מתנהלת בחיי היום-יום אני מתעופפת בתוך הרוח והדמיון שלי.
נסחפת בתוך מחשבות גדולות, מרחפת למקומות אחרים.
אימוני כוח מאתגרים את הצד האחר שבי- מגרדים את הצורך בקביעת יעד וכיבוש מטרה.
אני אוהבת לראות את ההר שנראה לי
אני אורנית ישראלי וכבר 40 שנה, כן מגיל 4 אני מתקנת אנשים שיקראו לי בשמי אורנית עם שווא באות ר ולא אורנית עם קמץ ב ר.
החיים הם סרט? מי הגאון שהמציא את זה? ועוד איך סרט עם עלילה מתפתחת ומשתנה
אני לירון, אימא לשלושה קטנטנים.
מנקודת מבטם של הקרובים אלי אני כדור אש ג'ינג'י , מלאת אנרגיה!!
מנקודת מבטי- אני צינור. ממש ככה. צינור שמעביר כח לנשים, בעיקר אחרי לידה.
ספורט היה מאז ומתמיד דרך לבטא את עצמי.
אני רוקדת מגיל 6, התחלתי להדריך
נולדתי לרוץ...
ריצה זו אני בכל מובן המילה. למען האמת - הייתי רוצה רק לרוץ....
שמי גלית , בת 47, נשואה, אימא לניב (21), שיר (18) ויועד (11), מתגוררת בעפולה.
עוסקת בהוראה, למידה ואבחון בתחום לקויות למידה,
עובדת במשרד החינוך 22 שנים.
מורה לתלמידים משולבים
דגם עתיק זוכרים? מעבד נתונים איטי...זאת אני.
עדיין חושבת במה להתחיל את הסיפור שלי...
גם אני מאלה שבתיכון ניסו להתחמק מריצה.
אהבתי התעמלות קרקע ומכשירים ואפילו הדיפת כדור ברזל, באף אחד מהם לא הייתי כישרון אמיתי.
מידי פעם במהלך החיים היום לי תקופות של
מגי לוי, מאמנת ריצה וקואצ'רית לנשים לרוץ מ 0 ל- 5 ק"מ, באמצעות אימון גופני ומנטלי משולב.
נשואה, אימא לארבעה ילדים וגרה בקיבוץ רוחמה שבעוטף עזה.
אם הייתם אומרים לי שאני שהברזתי מבית ספר משיעורי החינוך הגופני, אתחיל לרוץ ולעשות וטריאתלון
הייתי בטח
אני חושבת שלכל אדם יש מערכת יחסים מורכבת עם עצמו ועם הגוף שלו.
כילדה אהבתי מאד להשתולל ולשחק בחוץ;
הייתי מאד פעילה, טיפסתי על עצים, רצתי, נסעתי על סקטים ואופניים, אך בגיל 11, כשאבי חלה בלוקמיה כל זה נעצר.
כל הבית נכנס למוד
אני ופא חסון (36), מדלית אל-כרמל. נשואה ואם לשני נסיכים.
אני מרגישה הרבה יותר צעירה מגילי הכרונולוגי,
יש לי חלומות שתכננתי להגשים עוד כשהייתי ילדה, נערה, ועכשיו אני מגשימה אותם הכל ולאט.
נולדתי למשפחה גדולה תשע בנות ושני בנים, אני בת הזקונים,
הכי קטנה
פנינה צדיקריו (45) נשואה ואימא לשלושה ילדים, מתגוררת בערד
אני אם ואישה עובדת, ויחד עם זאת רצה חמישה אימונים בשבוע.
עצם היותי מתגוררת בערד מצריך ממני להתאמן עם מאמנים מרחוק...
ועם הכל אני לא מוותרת על האימונים ולא על התחרויות וממשיכה קדימה.
מאז ילדותי
תגובות אחרונות