יש לכם סיפור על חיבור עצמי שהתרחש באמצעות ספורט?
סיפור שאחרים יוכלו לפגוש בו את עצמם?
אין הכוונה לספורטאים מקצועיים, גם לא כאלה עם הישגים מרשימים של דקות או שניות.
הסיפור שלכם הוא רק שלכם, ומשמעותו היא קודם כל עבורכם,
התהליך שעשיתם, ההתחברות הפנימית והחיצונית שהתרחשה אצלכם.
כל סיפור כזה מהווה השראה לקוראים אחרים, אתגר שיכול להוביל להעזה ואמונה עצמית.
אז מה עושים?
שולחים אלינו את הסיפור שלכם, בצירוף תמונה ופרטים אישיים.
צוות המערכת יבחר לפרסם את הסיפורים הנבחרים.
השאר… כבר עלינו.
"אימא את לא ספורטאית את סתם אישה שעושה ספורט"
נכון אני לא ספורטאית ....אני ממוצעת ....
אין לי מבנה אתלטי או גוף גבעולי...
אני נהנית מיין וחוטאת בסיגריה פה ושם (עכשיו באתגר של הפסקה)....
אני לא רצה מהר ..והשפגט שלי ממש לא ישר...
וכמו כולם
גבירתי המאמנת: האישה שעשתה היסטוריה בראגבי
שמי טל רותם בת 30 משוהם.
למדתי תואר ראשון בחינוך גופני בוינגייט.
הייתי מאמנת טניס במשך שמונה שנים, ומורה לחינוך גופני שלוש שנים בביה"ס יסודי .
כיום אני עובדת בתור מדריכת כושר במכללה הלאומית לשוטרים ומאמנת ריצה.
החיבור הראשוני שלי לספורט התרחש בגיל 9.
ההורים שלי
אני ערגה זוהר.
בת 42 עוד רגע.
רואה את עצמי כלוחמת. אישיות שלא מוותרת. רודפת אחרי החלומות שלי שאין אופציה שלא להגשימן.
חייבת להנות ממה שאני עושה.
בכל דבר. בבית, עם הבן זוג, עם הילדים ובמה שאני עוסקת.
אוהבת אנשים , חברה , ספורט וגם
"כשאת יודעת מה שאת עושה את יכולה לעשות מה שאת רוצה"
המשפט הזה, שהוא ציטוט במקור של מ.פלדנקרייז, מלווה אותי מאז הלימודים ועד היום והוא מנחה דרך לא רק לאופן שאני עובדת עם הגוף שלי שלי אלא לכל מקום בחיים שלי.
מאז
גדלתי בקרית טבעון כילדת טבע.
בתקופת הילדות שלי לא היו מחשבים וטלפונים ניידים חכמים או בכלל.
הייתי ילדה שאוהבת להיות בחוץ, לטפס על עצים, לשחק עם הבנים.
כדורגל – הייתי בנבחרת!
שברתי שיאי ריצה בביה"ס (גם של הבנים).
אפשר לומר שספורט היה תמיד חלק ממני
לקבוצה "בריאות בסטייל"
בת 40 נשואה לאלון ואמא לנועם (10.5) בן (8) ועומר (2.5).
גדלתי כילדה ונערה מתבגרת שמנה.
לא מלאה, לא בריאה, שמנה!
ולמה אני משתמשת במילים הקשות הללו?
כי אלו היו המילים ששמעתי מהסביבה, מהילדים בכיתה, אפילו במשפחה שלי היו דיבורים בסגנון: "זה
אני קארין (24) רובין ואני רוכבת אופניים.
נולדתי באילת וכל החיים שלי גדלתי כאן.
אני מלאת מרץ ושמחת חיים, אוהבת לאמן ולחנך אנשים דרך הספורט, ובעיקר ולהביא את הגוף והנפש האנושית לגבולותיה.
המקצוע העיקרי שבו אני עוסקת הוא: מאמנת כושר ומדריכת רכיבה על
שמי מזל יעיש בת 49 מנתניה.
נשואה + שתי בנות (אחת אחרי צבא ואחת לפני צבא)
גדלתי כבת מושב חצב' והייתי ילדה פעילה.
אני בחורה מאוד אופטימית, שמחה, סבלנית, מעיזה, חדורת מטרה.
הסביבה שלי מתחברת אלי בגלל האישיות הצעירה שלי והדינמיות בעשיה.
אני אשה אהובה וחברתית.
כילדה
קודם כל (ולפעמים נדמה לי שלפני עצמי) אני אימא לשלושה בנים מקסימים,
אני אישה עצמאית ורגישה מאוד לסביבה, קיבוצניקית ומשפחתית, עובדת קשה ומשקיעה בכל מה שאני נוגעת....משפחה, עבודה, חברות וגם לא פחות חשוב, יודעת להשקיע בעצמי.
הספורט נכנס לחיי ברגע שהבנתי ש"אין
תגובות אחרונות