שקט

"שלח לי שקט טוב מוגן
שלח לי שקט מענן
שלח לי שקט ממוכן
לשמוע שקט לא מכאן
תשלח לי שקט בקופסא, מארץ רחוקה" (יונה וולך).

יום הכיפורים, שרק הסתיים, מייצג בין השאר, עבורי יום של שקט.

השקט החיצוני, ברחובות נטולי התחבורה ובביתי נטול המכשירים החשמליים הרועשים מאפשר לי להיות בשקט עם עצמי.

להנות מהשלווה והרוגע של אי העשייה, של המנוחה מהשגרה הסואנת והנמרצת.

יש אנשים, שמתקשים למצוא את עצמם ולהמצא עם עצמם בשקט הזה.

חוסר השקט הפנימי מתקשה למצוא את עצמו בתוך השקט החיצוני שקיים ביום המיוחד הזה.

אני, שבשגרה מלאת אי שקט, טרודה במחשבות, בהתלבטויות, ברגשות, במעשים בעצם, בחיים.

נהנית מיום שקט אחד, שבו אינני רצה במחשבותיי (רק בחלומות רצה עם רגליי).

אני מוצאת שהשלווה החיצונית שקיימת ברחובות משרה עליי שלווה והפסקה מחוסר השקט הפנימי והחיצוני שקיימים בי.

בכל שנה אני מופתעת מהעובדה, שיום אחד בשנה אני מסוגלת להתכנס בתוך עצמי ולחיות בשלום עם עצמי.

כל חיי הייתי מלאת שאיפות, חלומות, מטרות ויעדים. ניהלתי והערכתי את חיי לפי העמידה בהם או מידת השגתם.

מאז, שמסלול חיי השתנה וביקש להגדיר מסלול מחדש בשל הנסיבות, הסובבים אותי ואני מבקשים "רק" בריאות טובה ואושר.

הפתעות בחיים לרוב הן דבר טוב, דבר משמח.

אך, ישנן הפתעות, שהן הפתעות פשוט, משום שהגיעו לחיינו מבלי שביקשנו בהם,

מבלי שהזמנו אותן והן מפרות את מסלול חיינו (מחלות ארורות, מכאובים וסבל מיותרים ועוד הפתעות כאלו ואחרות, שאינן רצויות).

במילים אחרות אנו מבקשים שקט, שקט מ"ההפתעות הללו".

שקט, שיבטיח לנו שנהיה מוגנים, שיבטיח לנו שחיינו ימשיכו ויהיו מאורגנים וטובים בדיוק כפי שהיו.

אנו מבקשים את השגרה, את המוכר והידוע. אינני אומרת שלשנות ולהשתנות אינם דברים טובים, נהפוך הוא.

אך הנסיבות של השינויים הן שקובעות. אנו מבקשים לנסות ולדמיין שיש לנו מעט שליטה בחיינו.

אחרי שהתפכחנו מדמיונות שווא למציאות בה אנו, בעצם רק אורחים.

אני מסתכלת סביבי על אהובים עליי, ש"הפתעה" אחר "הפתעה" מגיעה אל חייהם כמו גלים בים סוער

ומטלטלת פעם אחר פעם את מציאות חייהם, את קיומם. מאיימת ומתלווה לחייהם.

בכל פעם אני מאחלת להם בלבי, שייצאו חזקים ומנצחים מ"ההפתעה" המיותרת הזו, שזו ה"הפתעה" האחרונה.

מהתבוננות במתרחש סביבי ובחיי, אני מאמינה כי לנו, נותר לדאוג שחיינו יהיו משמעותיים,

שנהיה מוקפים באוהבים ואהובים. שנצבור חוויות מלאות זכרונות של שמחה ואושר,

בהן בילינו במחיצת היקרים לנו מכל. אם איננו יכולים לנהל את ההפתעות, שצפוייות לנו בחיינו.

היות ואיננו יודעים מה ילד יום.

זו היא הבחירה שלי.

זו היא אחת ההחלטות הראשונות, שקיבלתי לאחר שקיבלתי את "ההפתעה" שלי בחיי. זו הדרך בה אני מנהלת את חיי.

בריאות טובה, אושר ובשורות טובות.

"שקט, שקט, שקט, שקט מופתי

מיום הולדתי עד יום מותי

שקט עד יום מותי".  (יונה וולך)

© 2015 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר, פוסט: רונית שפירא, צילום: עמית בהט.