מאז שהוא זוכר את עצמו הוא אהב את הים, את הגלים, לשבת על החול ולהסתכל על הים הגדול והכחול.
מאז שהוא זוכר את עצמו הוא היה בחור של חופש, של גיטרה ושל רגליים יחפות.
כשהפך לגבר הוא היה הולך לים עם בקבוק בירה וגיטרה ולפעמים צירף בחורה לחגיגה.
מאז שהוא זוכר את עצמו הוא מתכנן את הטיול הגדול, טיול חופשי מדאגות, טיול של בחינת גבולות.
טיול למקום רחוק מכל מה שהוא מכיר. הטיול הזה היה מורכב מיעד כללי, חלומות וסיפורים.
הוא מעולם לא תוכנן יותר מדי, כי אחרת הוא כבר לא היה טיול חופשי.
הידיעה הפנימית שהוא ייצא לטיול הזה נתן לו את הדרייב בצבא, כנשבר לו הלב וגם כשסתם היה לו קשה.
"הייתי פעם ילד השדה
אף פעם לא בוכה
ורוצה הכל לשכוח
לראות את העשב שגדל
איך נחל מתפתל
ובתוך חלום לשקוע" ילד השדה/ גדעון כפן
הטיול הזה, שתיכנן מזה זמן רב, סוף סוף יוצא לפועל, השבועות עפו לו במהירות וכעת הוא מתקשה לעכל שעוד שנייה הוא לא פה.
למרות שהכרטיסים נקנו והוא אפילו הזמין מלון ללילה הראשון, עשה את כל החיסונים המומלצים, קנה מוצ'ילה והתחיל לארוז.
וכמה שהוא אוהב את החופש הוא מפחד ממנו פחד מוות, הוא שונא פרידות ושינויים, בתוך תוכו הוא אוהב שיגרה.
הוא אוהב כשהכול פשוט וקרוב, וכשהשתחרר מהצבא הוא מצא מקום שמילא עבורו את החופש, אך טמן בתוכו יציבות, ועכשיו עשרה חודשים אחרי הוא טס.
חלק ממטרות הטיול שלו הן למצוא את השלווה הפנימית שהוא מרגיש שאיבד, ולפעמים הוא חושב שמעולם לא הייתה לו.
אני שמחה שהוא טס, ואני בטוחה שהטיול שלו יהיה מדהים.
הוא טס כי זה החלום שלו, בשבילו להיות שם זה הגשמת חלום, וחלומות נועדו בכדי שנגשים אותם.
חלומות נועדו לתת לנו דלק כדי להתקדם ולכבוש את היעד הבא, ולפנות מקום לחלומות חדשים.
הוא טס כדי לגלות את העולם וגם את עצמו, לגלות מי הוא ומה הוא רוצה להיות.
הוא טס מפה כי הוא חייב לעצמו טיול כזה, טיול שייזכר, טיול לספר עליו, עם עיניים מלאות בגעגוע.
אני עומדת לידו, לא קרוב במיוחד, משתדלת לא להוציא אותו מריכוז.
אני מסתכלת עליו אורז, אני מסתכלת בחלומות שלו שמתחבאים בכיסים של הג'ינס, בתקוות שמטפסות לתוך התיק שלו,
אני תוהה כמה מהן הוא מתכוון לקחת איתו ולכמה מהן הוא עוד לא מודע.
אני חושבת על המילים ששרבטתי לו לפני קצת יותר מחדש.
"הגיע היום. אתה יוצא למקומות נפלאים! אז שלום!
עם רגלים בנעליים, עם שכל בראש- תמצא את הדרך שלך, אל תחשוש.
אתה יכול ויודע, מוכן ומזומן, ואתה הוא זה שיחליט לאן" אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים/ ד"ר סוס
אני חושבת על כמה הוא הצליח להאיר אותי בחודשים האחרונים, כמה טוב הוא עשה לי,
גם כשרוב הזמן היינו בערים שונות ולפעמים אפילו הרגשתי כאילו הוא בא אליי מחיים אחרים.
אני חושבת על כל המילים שנכתבו בינינו בחודשים האחרונים.
ונשאר לי רק לאחל לו להנות, לחוות, להעז, לכתוב , לנגן לאהוב ולא לפחד ולפרוש כנפיים.
"תצליח? נכון?
תצליח! נכון!
(תשעים ותשעה אחוז ביטחון)
ילד, אתה עוד תזיז הרים". אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים/ ד"ר סוס
שייצא לשלום ושיחזור בשלום.
לתמיכה בפרויקט של יסמין – הוצאה לאור של כתב ידה שנוגע בכולנו
© 2015 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר, פוסט: יסמין רמון תמונה: DIX.IT
כתיבת תגובה