העיניים לא משקרות / רונית שפירא

השבוע נתבקשתי לשלוח תמונת פרופיל שלי,

חיפשתי וחיפשתי ולא מצאתי בתיקיות האלבומים אחת שתהיה באיכות טובה דיה (לדעתם) או כזו שאני אוהבת ונאלצתי להצטלם.

כולן היו לא טובות בעיני , לא מצאתי אחת שתשביע את רצוני (ככה זה פרפקציוניסטית בדם).

שלחתי מספר תמונות לחברה וביקשתי את עזרתה, שיתפתי אותה שהבחירה קשה לי,

תשובתה הייתה "שאני נראית בהן רונית בהווה ולא הסופרוומן שאני רגילה אליה…"

ההמשפט הזה עורר בי מחשבות רבות…

בחנתי את התמונות שוב ושוב ולמרות שעטיתי בהן את החיוך הכי חיוכי שיכולתי,

כשבחנתי אותן במבט נוסף, חשבתי שאני כבר לא מחפשת את הסופרוומן שאני רגילה אליה (כי אם נודה על האמת גם את תמונותיה מעולם לא אהבתי).

בתמונות ראיתי בעיניי את הסימנים והאותות למה שאני חווה בשנים האחרונות.

בילדותי אמי לימדה אותי, "שהעיניים אף פעם לא משקרות".

על אף גישת חיי שדוגלת בנקודת המבט החיובית, זו מחפשת אחר החיובי שבחיים ואחר חצי הכוס המלאה,

שרואה את האושר והטוב לו זכינו ומסתכלת פחות על הרע.

העיניים לא משקרות. רואים בהן את העצבות, העייפות וההתמודדות הארוכה והתמידית.

גם חצי כוס המיץ המלאה והמתוקה מקשה לעיתים להסתיר את המסיכה, שאני עוטה באופן קבוע על פניי ומתחת לחיוך הגדול,

העיניים מגלות את אשר המסיכה מנסה להסתיר.

אולי היא צודקת… חברה שלי ואני עדיין מבקשת להיות סופרוומן של פעם ומתקשה לקבל את רונית של ההווה,

זו שחלומותיה שלה קטנים וריאליים יותר, מחוברים לכאן ולעכשיו,

זו שמודעת לשבריריותם של החיים ולתפניות שהם עשויים לקבל גם אם לא הזמנו אותם,

זו שעוד קודם לכן, אך במיוחד בשבועות האחרונים מודעת שלחיים יש מועד תפוגה שאנו איננו מודעים לו והוא יכול להגיע בכל רגע בין אם נצפה לו או לאו.

היום עוד יותר מתמיד אני מרגישה שהחשוב הוא להיות משמעותית, תורמת ובעלת ערך בחייהם של אלו החשובים לנו, האהובים ויקרים לי.

לא להסתכל ולשפץ את הקירות הפיזיים של הבית אלא לשאוף, להינות, למצות, להוקיר ולהעריך את אלו שמהווים הבית שלנו,

להעריך מה שיש וגם את מה שאין "כי זה לגמריי לא קל להיות פה בכלל ועוד עוד ועוד בגלגול הזה (שלום חנוך)".

אז אולי התמונה לא הכי יפה שיש ואולי איננה עומדת בציפיות שלי מעצמי,

ואולי גם אני אינני עומדת בציפיות של עצמי.

אני מקווה, שבעיניי אהוביי ואוהביי אני אמיתית, משמעותית וחשובה .

מזדהה עם מילותיו של שלום חנוך:

"…שתתברך במה שיש
ושתשמח בחלקך
שתמצא את דרכך
בכל דרך שתלך
ושתדע להישרד
מול הגורל המתהפך.

שיהיה לך טוב
שתספיק לאהוב
הו בגילגול הזה
בגילגול הזה. "