אלברט איינשטיין: "למד מהאתמול, חייה את הרגע, קווה לקראת המחר, החשוב ביותר הוא לא לקבל דבר כמובן מאליו"
אני אילנה ברקוביץ', נשואה + 2 מתגוררת בצפון.
אני רואה את עצמי כחזקה אך רכה, כמוצלחת אך מפחדת לתת לעצמי להרגיש, כגדולה אך קטנה כמחוספסת אך רגישה.
מלאת ניגודים וכשאני מתפרקת.. זה רק עם עצמי.
הסביבה רואה אותי כאדם מאוד חזק, עוצמתי, בעל שליטה עצמית, יש שהיו אומרים אפילו מעט אגרסיבית, כזאת שיכולה להתמודד עם הכל,
וכשיקראו את הפוסט… לא יאמינו שמדובר בי, באילנה!.
אני בת זקונים בין שישה אחים שהייתי עבורם שקופה… הם לא ראו אותי בכלל.
ולא היו שם בשבילי בשום אופן שהוא, למעשה… גדלתי ללא אחים עם צער וחור גדול בלב,
היו פעמים ששאלתי את הורי אם אני בת מאומצת, דבר שציער אותי מאוד. הורי היו אנשים טובים כל אחד בדרכו שלו,
ואהבו אותי מאוד בדרכם…אני די "גנבתי" לאחיי את אהבת ההורים דבר שלא תרם למצב.
בגיל צעיר יחסית, החלטתי שאני למעשה בת יחידה ואין לי אחים, ולמעשה נולדתי למשפחה הלא נכונה, ושאני… לא מתאימה לשם.
התבגרתי והתפתחתי לבד, עם הקושי הענק והחור השחור שמלווה אותי.
שנים של טיפולים על-מנת למלא את החור השחור באור. היום, היום אני אדם מואר!.
אבי היה מושא הערצתי, אני חייבת לו את מי שאני היום, את מי שאני הפכתי להיות, עם כל החולשות והעוצמות שבי, ויש בי הרבה…!
אבי, יוסף שמו, אהב לדוג ולרכוב על אופניים והפך אותם לכלי תחבורה, הוא זה שלימד אותי לרכוב על אופניים.
לכל חברי היו אופניים חדשים ולי… לא….. על-מנת שלא אהיה עצובה, אבי רכש לי אופניים יד שנייה,
צבע אותם בצבע אדום, גירז, תיקן והביא לי אותן בהפתעה גמורה!
זיכרון עצום שלא אשכח לעולם, את התחושה העצומה של האהבה שלו אליי.
גדלתי בנהריה וכלי האופניים היה גם שם בשבילי ככלי תחבורה.
לימים… התחתנתי, עברתי לגור בצפת ושכחתי מהאופניים.
כאשר אבי נפטר גמלה בי ההחלטה שאני מנציחה את אבא שלי על-ידע הפיכת רכיבת האופניים לספורט שאני מחוברת אליו,
עם כל הקושי בעליות אני לא מוותרת, מתמקצעת ומתמידה.
כל רכיבה אני מרגישה חיבור לאבי היקר, הרגשת השמש, הרוח, החופש להרגיש…
אחרי כל כך הרבה שנים שחסמתי את הרגשות שלי על-מנת לא להרגיש את ה"חור השחור" בנפש של הילדה הקטנה הפצועה שתמיד מלווה אותי.
היום… הילדה הזו התבגרה, התפתחה והיא אדם חופשי…
עוד דבר מדהים שקרה שבעלי היקר משה שהינו בעל מוגבלות פיזית לאחר תאונה, נסחף אחריי בהנאת הרכיבה והתחיל לרכוב באופני יד.
אני מאחלת לעצמי להיות משוחררת… אחיזה… בכל דבר חיצוני!
ושההרגשה הטובה תהיה חלק קבוע מהאני הפנימי שלי!
ולשנה החדשה, ההחלטה שלקחתי על עצמי היא לא להיות תלויה בשום דבר, לחיות את הרגע, מאחר ויש לי כל מה שאני צריכה ליידי וקרוב אלי.
לא מתכוונת להתצנל יותר על מי שאני!
שולחת אור ואהבה לכולם,שנה טובה ומבורכת,
אילנה הקטנה גדולה!
© 2017 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר פוסט: אילנה ברקוביץ' תמונה: אילנה ברקוביץ'
לילך יקירה , תודה שאיפשרת לי לשחרר , דבר שלדעתי לא היה קורה בלעדייך , שמחה שהיכרתי אותך , מרגישה כאילו מכירות שנים. מאחלת להרבה מפגשים…
תמשיכי ביצירה שלך , לתת במה לקושי, ליופי לאהבה ולשיתוף בבלוג שלך ,
בהצלחה בכל!!
באהבה אילנה
ווואאא אילנה איזו מדהימה . איזו לביאה אמיצה , שמחה שהעולם הפגיש בנינו.