שמרית ג'רבי, בת 38, אימא לעומרי ומיקה ונשואה לעמוס.
אנו מתגוררים בצפון, בבסיס חייל האוויר ברמת דויד.
המקצוע העיקרי שלי הוא אחות.
עבדתי בבית חולים שיבא בתל השומר במשך 16 שנים וכיום עובדת בקופת חולים "מכבי" בתור רכזת תחום אונקולוגיה וטיפול תומך במחוז צפון.
על פי נקודת המבט האישית שלי: הנתינה, העזרה וההקשבה לבן אדם שנמצא מולי היו תמיד בסדר העדיפויות אצלי.
בחרתי להיות אחות כי אני אוהבת לעזור לאנשים ולרפא אותם, להיות לצידם ברגעים הקשים, לתמוך בהם ולהעניק להם את האהבה שלי והידע שטמון בי.
אהבת אדם היא המוטיבציה הפנימית שלי והיא מה שמניעה אותי בחיי היום יום שלי.
המקצוע הזה סוחף, מאתגר, משמח כשהחולה יוצא סוף סוף מהבית חולים אך מעציב באותה המידה (אם לא יותר) שהוא הולך מאיתנו.
האיזון שלי בחיים תמיד היה ותמיד יהיה – הספורט!!!!
החיבור שלי לספורט התרחש לפני תשע שנים: נכנסתי לשיעור בודי פאמפ בתור מתאמנת רגילה מהשורה בפעם הראשונה ומשם הכל התחיל.
המדריך שהיה על הבמה ניגש אליי בסוף השיעור והציע לי להיות מדריכה.
בהתחלה הייתי בהלם מוחלט, אני הרי בכלל אחות בבית חולים אז מה הקשר שלי להדרכה?
וכך למעשה היה, יצאתי לקורס מדריכי חדר כושר ולאחר מכן יצאתי להכשרות של לס מילס.
מה שחיבר אותי לאהבה לספורט זה למעשה האדרנלין, התשוקה והרגע הזה שאתה שוכח מכל הצרות שבעולם למשך שעה אחת שלמה ומתמקד אך ורק ברגע הזה, של כאן ועכשיו.
בודי אטאק הוא שיעור אירובי אינטרוולים בעצימות גבוהה והוא "הבייבי" שלי.
אליו הכי התחברתי מכל התוכניות של של מילס.
כמובן שאני מלמדת עוד תוכניות אבל אליו התחברתי היישר מהרגע הראשון.
הוא הכי אני.
השיעור משלב כוח, אירובי וספורט.
שיעור מאתגר בטירוף עם דופק בשמיים, עבודה קשה אך משתלמת בסופו של דבר !!!
השיעור באורך של 60 דקות ומורכב מ12 קטעים מוזיקליים, בכל מקטע עובדים על מרכיב כושר אחד.
אני אוהבת אתגרים וזה מה שחיבר ביני לבין השיעור הזה. העבודה הקשה, היכולת לא לוותר לעצמך במהלך השיעור,
אפילו שקשה, לדעת שלא ויתרת לעצמך ולתת בראש למרות שאין לך כוח לכלום – זאת הרגשה ממכרת ומלאת סיפוק!!
אין תחושה יותר טובה מלדעת שסיימת שיעור כל כך קשה ולא ויתרת אפילו לרגע.
למרות שהשיעור קשה ומאתגר בטירוף, יש בו גם צדדים כיפים עם חיוך על הפנים!!
השילוב של המוזיקה העוצמתית והאנרגיות של המתאמנים היא מושלמת!
כולנו נמצאים שם יחד, סובלים יחד, צוחקים יחד ומזיעים יחד.
זה לגמריי יוצר תחושה של קירבה אחד לשני.
זה מחבר את כולנו וזה למעשה גורם לאנשים שם לא לוותר ולמוטיבציה גבוהה!
עכשיו, כשאני מסתכלת על עצמי מהצד ורואה לאן הגעתי ומה הספקתי ; לא תיארתי לעצמי בחיים שזה יקרה.
כן, אני מאוד אוהבת ספורט ומאוד אוהבת להתאמן אבל מפה ועד…
להדריך על במות ענקיות בכנסים, להעביר שיעורים קבועים במערכת, לתת השראה לסביבה ולהיות מסוגלת לשנות אורח חיים של אנשים – זה סיפור חיים שלעולם לא דמיינתי.
המקצוע הראשי שלי הוא אחות ולהיות מדריכת כושר זה שינוי של 180 מעלות.
להיות בצד הפחות נעים של החיים, בבית חולים ולעזור לאנשים חולים לעומת לעסוק באנשים בריאים וגרום להם לאהוב ספורט.
המשפחה מאוד מפרגנת לי ותומכת בי בכל מה שקשור לספורט.
במיוחד בעלי האהוב, שיש לו חלק לא קטן בהצלחה שלי ולאן שהגעתי עד היום.
הוא תמיד תומך, מפרגן, חם ואוהב. מקבל כל החלטה שלי וזורם עם כל שיגעון שלי!
גם החברים הקרובים מאוד מפרגנים לי, מגיעים איתי לכל מקום שאני מעבירה בו שיעורים, הם אחריי לאורך כל הדרך..
ובנוסף לכך – יש מתאמנים שהפכו לחברים מאוד טובים שלי שנמצאים איתי כבר תשע שנים.
הפכנו כולנו למשפחה אחת קטנה ומגובשת.
אנחנו יוצאים יחד, מבלים אחד, אפילו יש לנו קבוצות וואטספ משותפות וזה כיף גדול!
בעוד חמש שנים אני רואה את עצמי כאמא לשלושה ילדים, חיה באושר עם בעלי האהוב, נמצאת סביב אנשים חמים ואוהבים,
כמובן שעדיין עוסקת באונקולוגיה וממשיכה לפרוח בתחום הכושר וההדרכה.. זה חלק בלתי נפרד מהחיים שלי!
העצה שלי למי שקוראת את זה עכשיו:
אם את רוצה לשפר את איכות החיים שלך, אם את נמצאת במקום שלא נוח לך בו ואת מחפשת לעשות שינוי – תבואי לעשות ספורט!
זה יפתח בפנייך עולם ומלואו!
אולי בהתחלה יהיה קצת קשה וקצת מוזר להיכנס לעולם הספורט אבל מנסיון שלי – ההתמכרות היא מהירה!
הכי קשה זה לעשות את הצעד הראשון אבל תעזי!!
רק אם מעזים ולוקחים סיכון מגיעים רחוק.. אל תפחדי לעשות את הצעד הזה. ההרגשה מדהימה אחר כך!!!!
משפט שאני מאוד אוהבת ומאמינה בו:
אני מאחלת לעצמי בראש ובראשונה בריאות!!! בריאות משמעותה הכל.
יותר מזה אני לא צריכה כלום בחיים.
© 2018 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר פוסט: שמרית ג'רבי תמונה: אלון (אלוניס)
כתיבת תגובה