מחלות לב וכלי דם הם הגורם העיקרי למוות בכל הארצות המתועשות.
הגורמים: השמנה, תזונה, יתר לחץ דם, מתח וחרדה, סוכרת, עישון, רמות שומנים בדם.
לא ניתנים לשינוי: גיל, מין, גזע, תורשה. אירוע לב.
תפקידי המערכת הקרדיווסקולרית: אספקת חמצן לרקמות. אספקת מזון ונוזלים. סילוק פסולת.
תקשורת בין תאי הגוף. סיוע למערכת החיסון. נשיאת חום.
יתר לחץ דם: "הרוצח השקט":
אין תסמינים שנראים לעין.
הלחץ אותו מפעיל נוזל הדם על דפנות כלי הדם.
מאפיינים: סיסטולי מעל 120 כספית, דיאסטולי מעל 80 כספית
אחד מתוך 5 אנשים עשוי לחלות ביתר לחץ דם.
סיבות: מחלות כליה, סוכרת, אורך חיים, תזונה בלתי מאוזנת ורווייה בנתרן,
ומינרלים נוספים, טרשת עורקים, היסטוריה משפחתית, תורשה
גורמים ראשוניים: גורמים תורשתיים
גורמים שניוניים: הפרעה, מחלה.
סכנות: ל"ד יחשב ליתר ל"ד כאשר הוא יעלה על היחס המוצע וכן אם אחד הערכים יעלה
באופן בלתי פורופורציונאלי ביחס לגיל הנבדק.
עומס על הלב
התקשות דפנות העורקים: פגיעה בהובלת החמצן למוח, ללב ולאיברים אחרים אירועים מוחיים- מפרצות במוח.
עלולים להוביל לפגיעה חמורה במוח, לשיתוק חלקי למוות!
סיסטולה: תהליך התכווצות החדרים והעליות.
דיאסטולה: תהליך הרפיית החדרים והעליות.
חשוב היחס בין ל"ד הסיסטולי לדיאסטולי עליו לעמוד על יחס של 3:2.
השמנה סיבוכים:
נוירולוגי: שבץ מוחי
קרדיווסקולרי: לב וכלי דם
אנדוקריני-הורמונלי: סוכרת 2, בעיות התבגרות מינית, שחלות פוליציסטיות, עיכוב בהתפתחות מינית (בנים)
בקעים
פקק בוריד עמוק
אי שליטה במתן שתן
עלייה בשכיחות ממאירות (נשים).
בעיות ניווניות של המפרקים
מערכת עיכול: כבד שומני, אבנים בכיס מרה, ממאירות במעי הגס.
כליות: אי ספיקה, הפרשת חלבון בשתן
ריאתי: אסטמה, דום נשימה לילי, לב ריאה כושר ירוד.
סוציאלי: דימוי עצמי נמוך, דיכאון, ירידה באיכות חיים.
גורם סיכון אוניברסלי
מעלה לחץ דם
משפיעה על הכולסטרול
גורמת לטרשת עורקים
מעלה תנגודת לאינסולין-סוכרת
מעיקה על הלב (עבודה רבה יותר)
משפיעה על ויסות החום
מקשה על פעילות גופנית
העלייה בהשמנה נובעת משילוב של הכנסה קלורית חיובית וירידה בפעילות גופנית.
גנטיקה
שינוי בדיאטה
ירידה בפעילות גופנית קפיטליזם.
אלכוהול:
בכמויות קטנות מרחיב כלי דם
בכמויות גדולות מצר כלי דם
כולסטרול, שומנים בדם:
רמה גבוהה LDL הכולסטרול הרע
רמה נמוכה של HDL הכולסטרול הטוב
משפיעים ישירות על התפתחות הרובד הטרשתי ומגבירים LDL או מקטינים HDL את הסיכון להתקף לב.
הכולסטרול עצמו הוא מרכיב מרכזי בטרשת העורקים,
ולכן בשנים האחרונות מקפידים על טיפול להורדת הכולסטרול גם בילדים.
יש לשים לב לרמת הטריגליצרידים בדם.
גיל ומין:
גברים מעל 45, נשים מעל 55 -בזכות האסטרוגן בתקופת הפוריות.
אורח חיים בריא:
תזונה נכונה.
משקל גוף תקין.
רמת סוכר תקינה.
לחץ דם תקין.
פרופיל שומני דם תקינים.
טרשת העורקים – מחלת העורקים הכליליים:
הצטברות מקומית על דופן העורקים של משקעי שומן ורקמה פיברוטית.
בעורקים הכליליים נפגע הלב עצמו בעורקי הצוואר: שבץ מוחי
בעורקי הרגליים: מחלת עורקים היקפית
עם הזמן משקעים שומניים מכונים plaque שוקעים בתוך העורק ומצרים אותו מכונה atherosclerosis
כאשר מצב זה נוצר, הלב לא מקבל מספיק דם מכונה מחלת עורקים קורונריים או מחלת לב קורונרית CAD.
תהליך ארוך בין 20-40 שנה. מתחיל בנערות.
התהליך גורם בהדרגה להיצרות בכלי הדם ולפגיעה באספקת הדם לאיברים שונים.
מחלת לב כלילית קורונרית:
התפתחות של משקע Plaque של כולסטרול עם חומרים נוספים על קיר של עורקי הלב כתוצאה מפציעה של האנדותיליום.
ככל שהעורק הכלילי צר יותר כמות הדם העוברת בו קטנה יותר.
ככל שכמות הדם שעוברת קטנה יותר כמות החמצן שעוברת קטנה יותר.
על מנת לתפקד הלב דורש כמות גדולה מאוד של חמצן.
כאב איסכמי – כאב שנגרם כתוצאה מחוסר חמצן:
לאחר מנוחה / תרופות הכאב והסימנים הנלווים אליו ייעלמו.
הכאב מופיע בעת המאמץ ונעלם לאחר רגיעה או טיפול תרופתי.
תעוקת חזה: אנגינה פקטוריס
הצרות משמעותית של העורקים הכליליים הגורמת לחוסר חמצן בשריר הלב בזמן עליה בצריכת החמצן ע"י שריר הלב.
כתוצאה מהיצרות של העורקים הכלילים: זרימת הדם ללב יורדת. תפקוד הלב יורד.
בזמן מנוחה אין שינוי בזמן מאמץ יופיע כאב איסכמי מפושט בחזה מלווה בקוצר נשימה חיוורון הזעה ודופק מהיר .
אוטם בשריר הלב:
חסימה בכלי דם כלילי- עורק, המספק דם ללב.
שלבים:
- הצרות של עורק ממשקעים לאורך הזמן.
- שבירה של פלאק בדופן כלי הדם.
- הגוף מזהה את המקום כפציעה .
מתחיל תהליך קרישה – חסימה.
כאב איסכמי חזק מפושט וקבוע בחזה. ייתכן ויהיה מלווה בקוצר נשימה.
מזיע וחיוור. לא חייב להופיע לאחר מאמץ גופני.
הכאב לא חולף או מוקל לאחר מנוחה.
תיתכן הקלה בכאב לאחר נטילת כדור מתחת ללשון – קורדיל נטרטים
הכאב נמשך כחצי שעה ויותר.
יכולה להיות הקרנה ליד שמאל וללסת.
גורמים לשבירת פלאק:
עליה פתאומית בלחץ הדם
פעילות גופנית לא רגילה
מכה חזקה בחזה
הפרעות קצב
סיבות נוספות לא ברורות
הפרעות קצב – פרפור חדרים.
דום לב – פגיעה ישירה במערכת ההולכה, הפסקה של כל פעילות.
אי ספיקת לב – האזור הפגוע לא יכול להתכווץ,
הלב לא מספק את אותה כמות דם, הלב לא מתרוקן עד הסוף.
איוושות הלב:
נובעת מפעילות בלתי תקינה של אחד המסתמים, שאינו מיטיב להסגר.
קיימות איוושות פונקציונאליות הדורשות התייחסות והתערבות להחלפת מסתם או מתן תרופות שיסייעו לסגירה טובה יותר.
רוב האיוושות הן פיזיולוגיות ואינן פוגעות בתפקוד הלב באופן הדורש התערבות.
איתור ואיבחון: איתור ע"י סטטוסקופ .
איבחון: אקו לב, אולטראסאונד.
לב ספורטאי:
כתוצאה מאפקט האימון ספורטאים מפתחים לב בעל נפח גדול יותר,
ודופן שרירית יותר מאדם רגיל המערך הדמי של כלי הדם הכלליים העוטפים את ליבו של הספורטאי נרחב יותר.
בדיקת ספורטאי יכולה בטעות להתקבל תמונה של "לב חולה"- אך לא כך הוא!!!
לכן קיימת חשיבות גבוהה לתשאול הנבדק לפני הבדיקה.
צנתור / מעקפים:
חידוש הזרמת הדם לשריר הלב לאותו אזור שאליו הוליכו העורקים הצרים או חסומים.
צנתור או מעקפים מכונה רווסקולוריזציה: מיועד ל:
לשפר את איכות החיים – ללא כאבים – ואת משך החיים .
מעקפים על ידי שתילת כלי דם חדשים בלב,
צנתור על ידי פתיחת הסתימה בעזרת בלון, ותומכן.
תומכן stent :
מתקן קטן ביותר מעין רשת (פיגום) בנוי ממתכת מיועד לתמוך בקירות העורק ולשמור עליו פתוח.
הסטנט משפר את זרימת הדם בעורק ומקטין את הכאבים האנגינוטיים
אצל כ – %80 מהפציינטים העוברים אנגיופלסטיקה (ניפוח), יוסיפו סטנט.
קוצב לב מלאכותי והמערכת החשמלית של הלב:
חיבור שלוחות/מדבקות לקליטת האותות החשמליים מהלב.
אלקטרוקרדיוגראמה של הלב: רישום השינויים החשמליים בשריר הלב.
התייחסות ספציפית להשמנה, סוכרת ותזונה לקויה ומחלות לב:
BMI מדד מסת הגוף -משקל לחלק בגובה בריבוע
עד 25 ק"ג למטר מרובע – הרצוי,
מעל 25 עודף משקל
30עד 35 השמנה,
מעל 35 ועד ל 40 השמנה יתרה
מעל 40 השמנה מסכנת חיים
%60 מהמבוגרים בארה"ב בעלי משקל יתר או שמנים מצב זה גורם לעלייה משמעותית של הסיכון למחלות לב וסוכרת.
סוכרת:
פוגע בכלי הדם ההיקפים ובכלי הדם הקורונריים, תזונה לא בריאה נמוכה בפירות וירקות, סיבים וגבוהה בסוכר תורמת למחלות לב.
עקרונות לפעילות גופנית:
אימון סבולת 7-3 פעמים בשבוע
עצימות: 85-65 מדופק מקסימלי שהושג במבחן מאמץ 10 פעימות מתחת לירידות ST או הפרעות קצב
%20 מעל דופק מנוחה משך 60-20 דקות
אימון התנגדות: תדירות – 3-2 פעמים בשבוע
3-1 סטים של 15-8 RM לכל קבוצת שריר
התחל כעבור 3 שבועות מאירוע לב
אסור לבצע כיווץ איזומטריה
פעילות אירובית כלשהיא
סגנון: הליכה, ריצה, טיפוס במדרגות, רכיבה חתירה, שחייה
תסמונת מטבולית:
שילוב של סיבוכים מטאבוליים אשר מעלים את הסיכון לחלות במחלה קרדיווסקולארית וסוכרת.
סוכרת:
"מחלה הנובעת משיבוש בהפרשת הורמון האינסולין או בפעולת הורמון האינסולין
הגורם לאי תקינות בחילוף החומרים של הגלוקוז ועלייה ניכרת ברמתו בדם"
שמה הלועזי “mellitus Diabetes“ "שתן מתוק".
סיבות העלייה הדרמטית עקב השמנה והיעדר פעילות גופנית.
BMI > 25מעלה את הסיכוי לסוכרת סוג 2.
אינסולין: אברי המטרה: כל תא בגוף, בעיקר הכבד, השריר ורקמת השומן.
הפעילות: אינסולין מגביר את קליטת הגלוקוז מהדם ואת הפיכתו לגליקוגן וטריגליצרידים מגביר את סינטזת החלבונים
האינסולין יכול להקטין את פירוק הטריגליצרידים והגליקוגן.
גברים ונשים שאינם בהריון:
ערכי סוכר לאחר צום של 8 שעות לפחות:
בין 100-70 מ"ג/ד"ל: תקין
בין 100 ל- 125 מ"ג/ד"ל: מצב קדם-סוכרתי
מעל 126 מ"ג/ד"ל: סוכרת
ערכי סוכר שעתיים לאחר מבחן העמסת סוכר:
בין 140-70 מ"ג/ד"ל: תקין
בין 199-140 מ"ג/ד"ל: מצב קדם סוכרתי
מעל 200 מ"ג/ד"ל: סוכרת
נשים בהיריון:
ערכי סוכר תקינים בצום נחשבים בין 80-60.
תוצאות מבחן סקר לסוכרת הריונית: ערך מעל 130 מ"ג/ד"ל 2.7 ממול/ליטר
נחשב כמצריך בדיקה נוספת מבחן העמסת סוכר.
סוכרת נעורים: סוג 1 תלוית אינסולין.
סוכרת מסוג זה אינה ניתנת לריפוי, אבל באמצעות טיפול מתאים
ניתן לאזן את רמות הסוכר בדם ולחיות חיים רגילים שאינם שונים מאנשים שאינם סוכרתיים.
מחלה המתפרצת בגילאי הילדות 7-5 ובתקופת גיל ההתבגרות.
10% מהאוכלוסייה הסכרתית.
מתאפיינת בתגובה אוטואימונית, מערכת החיסון של הגוף תוקפת את תאי הביתא בלבלב המייצרים אינסולין.
כתוצאה מכך אין לגוף יכולת עצמית לייצר אינסולין ונוצרת תלות בהזרקת אינסולין חיצוני לגוף.
סיבוכים וסיכונים:
הפרעה בזרימת הדם הנובעת מהתפתחות של טרשת עורקים העלולה להוביל:
- לנמק של רקמות במיוחד באזורי הפריפריה.
- נזקים חמורים למערכות הראיה, הלב, הכבד, השתן והכליות.
- פגיעה בכושר קרישת הדם.
- פגיעה במערכת החיסון וחשיפה מוגברת לזיהומים.
נזקים למערכת העצבים, ירידה בתחושה ובתפקוד.
שתן החוצה ומים פנימה:
עקב מחסור באינסולין, הגלוקוז אינו חודר לתאים ולרקמות ומצטבר בדם.
כדי למהול את ריכוז הגלוקוז הגבוה, הגלוקוז עובר לשתן ומופרש מהגוף. מסיבה זו,
ניתן להבחין בהשתנה מוגברת ומתחושת צימאון ניכרת, ומתפתחת תחושת צימאון קבועה ויובש בפה.
הרזיה והרעב:
למרות ההצטברות הגדולה של הגלוקוז בדם, ללא אינסולין,
הגוף אינו יכול לאגור בתאיו וברקמותיו את הגלוקוז ולנצלו להפקת אנרגיה.
כתוצאה מכך ישנו תהליך של פירוק שומנים וחלבונים הגורם לירידה במשקל, עייפות ותחושת רעב מתמדת.
קטואצידוזיס:
בעקבות תהליך שריפת השומנים והחלבונים ליצירת אנרגיה, מצטברים קטונים וחומצות בדם,
שהם תוצרי פירוק רעילים.
הצטברות גופי הקטו בדם עלול לגרום לבחילות, הקאות , התייבשות, ריח אציטון מהפה ולאובדן הכרה.
גנטיקה:
33%.
שיבוש במנגנון החיסוני: מחלה אוטואימיונית, בה הגוף מזהה בטעות את תאי הבתא כתאים פולשניים מתקיף והורס אותם.
מחלה ויראלית
גיאוגרפיה:
שכיחות נמוכה בסין וביפן. השכיחות הגבוהה נמצאה בסקנדינביה. בקרב הישראלים, יוצאי תימן.
סוכרת סוג 2:
מחלה מתפתחת-פרוגרסיבית לפני מס' עשורים היה ניתן לגלותה באנשים מבוגרים, כיום גם בילדים.
מחלה שבבסיסה אינה תלוית אינסולין, אך אם קיימת הזנחה היא עלולה להוביל לתלות זאת ולתמיכה תרופתית.
מחלה רב מערכתית פועלת "אפקט הדומינו".
ירידה במספר הקולטנים לאינסולין בתאי המטרה וברגישותם.
בשלב המאוחר, מתבטאת בהקטנת רגישות של תאי הביתא לעלייה ברמת הגלוקוז בדם, הלבלב לא מייצר מספיק אינסולין.
טיפול:
דיאטה דלת סוכרים
פעילות גופנית שמטרתה הפחתת מסת השומן, הפחתת מתחים, איזון רמות הסוכר בדם,
בקרה על לחץ הדם, ירידה ברמת השומנים בדם, ועידוד כניסת הגלוקוז לתאי המטרה עי' הגדלת מספר ורגישותם.
תמיכה תרופתית.
פעילות גופנית קבועה+תזונה מאוזנת+אורך חיים נאות יכולים לסייע בדחיית התפתחות המחלה!
גורמי סיכון:
מסת שומן גבוהה, שומנים בדם, לחץ דם גבוה.
מתח נפשי
חוסר פעילות גופנית
תורשה
סוכרת ואימון גופני:
יכולים לעשות הכל.
הדרגתיות!
רשום מספר צעדים יומיים
עקרונות אלו מקובלים בכל המחלות:
פעילות שתהווה חלק אינטגראלי מהחיים.
פעילות אירובית מחזורית, בעלת אופי של סבולת ממושכת בעצימות קבועה.
להימנע מפעילויות קצרות בתדירות משתנה המפעילות בצורה אינטנסיבית קבוצות שרירים שונות.
אימוני כוח אפשריים בפיקוח ומסייעים באיזון המטבולי, אך לא כענף ראשי.
האימון הגופני משפר את איזון רמות הסוכר בדם, מקטין את רמת HgA1c
צריך להתחשב:
להיבדק אצל רופא ולקבל תכנית מותאמת אישית: להתחשב בכמה שנים סובל מהמחלה (יותר מ10).
סובל גם מיתר לחץ דם
זרימת דם לא טובה… ועוד…
רמת גלוקוז בדם לפני תחילת אימון גופני
נוכחות וחומרה של סיבוכים סוכרתיים
גורמי סיכון אחרים
זמן הארוחה וסוגי המזון
עוצמה משך וסוג האימון
סוגי תרופות וזמן נטילתן
לפני הפעילות הגופנית יש לבצע הערכה:
בדיקת מאמץ להערכת מערכת הלב וכלי הדם והכושר הגופני.
האם קיימת פגיעה במערכת העצבים נוירופתיה
פגיעה כילייתית נפרופתיה.
פגיעה ברשתית העין רטינופתיה
רצוי לאכול ארוחה קלה 2-1 שעות לפני האימון.
אם ערכי הסוכר בדם הם מתחת ל 120 מ"ג – יש לאכול פחמימות, כמו פרי ולבדוק סוכר תוך כדי הפעילות.
אם ערכי הסוכר הם מעל 250 מ"ג % יש להזריק לפני הפעילות אינסולין קצר טווח במינון המותאם אישית עפ"י המלצת הרופא,
כדי למנוע עלייה נוספת ברמת הסוכר בדם.
סרקופניה:
איבוד שרירים, עם ההתבגרות ובמיוחד אצל סוכרתיים.
היפוגליקמיה: תת סוכר בדם:
מתרחשת לאחר פעילות גופנית ולעיתים במשך אם היא ארוכה ועצימה.
תאי הגוף משתמשים בגלוקוז ויחד עם התרופה רמת הגלוקוז עשויה לרדת.
יש לבדוק סוכר לפני ואחרי הפעילות הגופנית.
לפעילות גופנית אפקט הדומה לאינסולין.
מצב היפו מתרחש כאשר יש יותר מידי אינסולין כתוצאה מהזרקת כמות גדולה מידי או מספיגה מהירה ממקום ההזרקה.
היפו יכול להתרחש לא רק בזמן הפעילות אלא כעבור חצי שעה עד 4 – 6 שעות לאחר האימון.
היפרגליקמיה: עודף סוכר בדם:
הופעת קיטונים בשתן
ריח אצטון מהפה
ערפול, צימאון, חוסר תיאבון, בחילה, הקאות, כאבי בטן, נשימה מהירה.
מה גורם לסוכרתי לחוש שלא בטוב במשך הצעדה הזריק אינסולין וצועד במהירות חש ברעידה ואינו חושב בבהירות.
אוסטיאופורוזיס: דלדול עצם:
צפיפות המינרלים בעצם פוחתת בגלל איבוד סידן ולכן המבנה המיקרוסקופי של העצם נפגע.
העצם הפגועה נחלשת ומחוררת. עצמות אלו חשופות יותר לשברים עקב נפילות, קימור, ואף שיעול!!
סיבה עיקרית אצל נשים: הפסקת ייצור האסטרוגן לאחר גיל הבלות: דלדול עצם בחוליות עמוד השדרה ובגפיים,
עובי החוליה קטן ומתרחש איבוד גובה וקיפוסיס. הפסקה או צמצום בייצור האסטרוגן מתרחש גם במצב של אנורקסיה,
או כתוצאה מפעילות גופנית מוגזמת הגורמת להפסקת המחזור.
נשים בסיכון מוגבר הן:
לבנות בהירות רזות. אצל גברים בגיל המבוגר צמצום בייצור הטסטוסטרון משפיע על איבוד עצם.
מאפינים:
מצב שבו ירידה מתמשכת בצפיפות העצם מחלישה את העצמות והופכת אותן לשבירות.
עצמות מכילות סידן (קלציום) וזרחן אשר נותנים לעצם את חוזקה.
כדי לשמור על צפיפות העצם דרושה אספקה תקינה של סידן ורמה תקינה של מספר הורמונים כגון PTH ,GH ,קלציטונין, אסטרוגן וטסטוסטרון.
מניעה:
- דיאטה מאוזנת עשירה בויטמין D ובסידן
- תרגילי התנגדות ותרגילים כנגד משקל הגוף
- לאמץ אורח חיים בריא ללא עישון וללא שתייה מוגזמת
- קבלת ייעוץ מאנשים מקצועיים לנ"ל
- בדיקת צפיפות העצם ונטילת תרופות כאשר יש בכך צורך.
פעילות גופנית עם משקל, עומס יסף, שיווי משקל, לא שחיה.
Remodeling:
הוא תהליך מתמיד המתרחש בעצמות בו העצם מפורקת ונבנית מחדש.
עד גיל 30 תהליך הבניה של העצם יותר מהיר מתהליך הפירוק כך שיש עליה בצפיפות העצם.
לאחר גיל 30 לערך יחסי הכוחות מתהפכים ובצורה נורמלית יש ירידה מתמדת בצפיפות העצם.
אם התהליך מתקדם, מסת העצם יורדת עד לרמה בה העצם קורסת בצורה פתאומית ואז הדבר מתבטא בכאבי עצמות.
כאב גב תחתון, גיבנת – עקב קריסת חוליות, צוואר הירך.
תהליך האצת דלדול העצם אצל גברים מתחיל בגיל 70 לערך, לעומת 50 בקרב נשים.
השברים העיקריים נוטים להיות בעצם הרדיוס, בשורש כף היד, בחוליות, ושבר בצוואר הירך,
אם כי שברים יכולים להתהוות בכל מקום בגוף.
אסטמה/ קצרת הסימפונות:
שרירים העוטפים את הסימפונות מתכווצים ומצרים את דרכי האוויר.
ריר צמיגי מופרש מדפנות הקנה מיצר או חוסם את הקנה. מקשה על הוצאת האוויר מהריאות.
שיעול ליחתי.
ספירומטריה: בחינת תפקודי ריאה.
אסטמה ניתנת לטיפול.
נמצא שהגירוי להתקף אסטמה נגרם בגלל איבוד חום מדרכי הנשימה בזמן פעילות גופנית.
טיפול למניעת התקפים:
שימוש בתרופות המרחיבות את הסמפונות, לפני הפעילות, עשוי למנוע את ההתקף או למתן אותו.
פעילות גופנית תביא לשיפור ביכולת ובכושר של חולה אסתמה.
מאפינים:
דלקת וחסימת דרכי האוויר יכולה להופיע בכל גיל
המחלה הכרונית השכיחה בילדות התקפים בלילה או בבוקר מוקדם.
איך זה קורה?
אוויר חודר לדרכי הנשימה
- קולט נוזלים וחום מדרכי הנשימה ולכן גורם להתייבשות פנימית
- כתוצאה מכך מתגברת הפרשת נוזל המיוקוס ונגרמת דלקת
- מתגייסים חומרים מונעי דלקת – קדם דלקתיים.
- אצל בריאים התהליך אינו גורם להיצרות של דרכי הנשימה אצל חולי אסטמה
התהליך הינו חריף אקוטי וגורם להיצרות של דרכי האוויר - .שיעול, קוצר נשימה, עייפות
- .10-5 לאחר תחילת הפעילות או לאחריה
התרחש התקף מה עלי לעשות?
הושב את הילד, לשאוף אויר דרך האף לנשוף דרך שפתיים קפוצות ולאט. לשתות מים בטמפ' הסביבה
התקף בעקבות מאמץ גופני:
מאמץ גופני מאיץ את התקף האסטמה
התקפים חזקים נגרמים בעקבות מאמצים עצימים -80 %100 מהדופק המירבי הנמשכים 10-6 דקות.
פעילות גופנית בתנאי חום ולחות מקל, דוחה ולעיתים אפילו מונע התקף אסתמטי ולאחר פעילות גופנית.
לכן פעילות כגון שחייה כאשר האסתמטי שואף אוויר לח וברוב המקרים בסביבה די חמה (כגון בריכה סגורה בחורף נוחה יותר).
סיבות:
שילוב של גורמים סביבתיים ותורשתיים.
גודש ריאתי ניכר
היפרפלזיה של כלי דם
אין פגיעה במבנה האלויאולים
ניתן למצוא ריבוי של כדוריות דם לבנות
קיימת התעבות של ממברנת הבסיס לאור הצטברות של קולגן – פיברוסיס
תאי השריר החלק מסביב לדרכי הנשימה מדגימים היפרטרופיה
לאחר ההתקף התסמינים קטנים והחולה יכול לנשום כרגיל.
סוגי תרופות:
תרופות בקרה ויסות: נוטלים כל יום למנוע עיבוי/נפיחות של הריאות
תרופות הצלה או הקלה: נלקחות לפי הצורך להקל על התסמינים. נלקחות לפני פעילות גופנית.
עוד מאפיינים:
שיעול במיוחד בלילה
קוצר נשימה ונשימה מהירה חזה "תפוס"
כאב בחזה ציפצופים
עייפות
שינויים בהתנהגות.
תכנית אימון לאסטמה:
הימנע מאימון במזג אוויר קיצוני: יובש, קור. בקור קיצוני כיסוי הפה בצעיף יכול לעזור.
הימנע מפעילות בזמני זיהום קשים, פריחה.
אימון העצימות גבוהה עלול להאיץ את הופעת ההתקף
אימון בהפוגות עדיף, מאמצים של 5 עד 10 דקות ומנוחה.
כתיבת תגובה