איך מזוודה אחת קטנה יכולה להכיל חיים שלמים?
איך דוחסים למזוודה אחת קטנה אוסף חוויות חיים, אסופה של רגשות, נגיעות אנושיות?
כל פריט נבחר בקפידה.
מכנס הנייקי הירקרק, איתו רצתי בשדות, הטייץ השחור איתו קיפצתי על גלילי כותנה.
כל פריט מתהדר בסיפור משלו.
עם החזייה הפרחונית הזו רכבתי במסע "נשי שכזה", ועם זו התחפשתי לאישה סקסית קשוחה בלילות.
כל פריט מקבל משמעות.
עם הספר הזה הלכתי לאיבוד, וזה … עזר לי להרכיב את הפאזל בחזרה, חוברת האקורדים עוד מימי צופי תל"ם
אפילו הספקתי להכין לה כריכה מחודשת, עליה אין מצב שאוותר, בעמוד העשירי עם אוזן מקופלת "אדון עולם"
מתנגן בצלילי מיתרי הגיטרה התיכוניסטית שלי.
כל פריט מתכנס לזיכרון אנושי.
פומפה אדומה שפותחת סתימות, כרית קטנטנה לחבק בלילות,
קישוט עץ מעוטר במילות שלום, וכפכפי מגבת שעברו מקום.
אז איך באמת איך דוחסים למזוודה אחת קטנה, חיים שלמים…
בוררת כל גרם שנכנס לתוכה,
ולמה אני עושה עניין מחפצים? הרי הזיכרונות הם אלה שנארזים איתי לכל מקום
והם… גם אם ארצה להניחם בצד, הם לא ירפו.
אורזת את החיים במזוודה אחת קטנה, ועוברת לארץ חדשה.
© 2015 כל הזכויות שמורות ללילך קרן גרופר
מהממת! אל תשכחי לארוז גם אותי.
אני בטוחה שהמעבר יוסף חוויות מדהימות, זכרונות חדשים ולפני שתרגיש כבר תרשמי משם איך אורזים את כל החוויה הזו וחוזרים הביתה חזרה.
לא שוכחת… כשאחזור בטח יהיה overweight של חוויות אצטרך כמה מזוודות.